להקטין את הקונטרסט!

האינטרנט.
"הצרה הגדולה של הדור", זועקים המחנכים.
"שרץ טמא שיש להרחיק", אומרים הרבנים.
"ביזבוז זמן וטמטום השכל", מגדירים ההורים.

ואנחנו? הנוער?
מתבלבלים.

הרבה פעמים מאפיינים את גיל הנעורים בראייה של שחור- לבן. טוב ורע.
משום מה, דווקא כשמגיעים לנושא של האינטרנט- היוצרות מתהפכים: המבוגרים, הדור שלא ידע את הטכנולוגיה- שוללים מכל וכל, "מי צריך את השטויות האלה?".
והנוער- כמו נוער- הוא סקרן. הוא מתעניין.
והוא חי בעולם הזה; העולם הזה של היום בנוי מטכנולוגיה. אפליקציות וברקודים הם עניין של יום ביומו. צ'אטים

ומנועי חיפוש הם מושגים בסיסים המוכרים לכל בר דעת.
נוצר מצב מבלבל למדי, שמצד אחד- הנגישות לאינטרנט ולטכנולוגיות גדולה. גדולה מאוד. הנוער נמצא שם.
ומצד שני- לנוער אין את הכלים להתמודד עם הצפת הנגישות הזאת.

והמחנכים, במקום לתת את הכלים, במקום ללמד אותנו לנתב את מנועי החיפוש ללימוד והרחבת אופקים, במקום לאפשר לנו להשתמש באפליקציות כדי ליצור חברה טובה יותר, במקום לכוון אותנו ללימוד והעמקה בצ'אטים- המחנכים עסוקים בלנסות למנוע ממנו להשתמש בחידושים הללו.

אז מה אפשר לעשות בעצם?..
לעניות דעתי, שימוש מונחה בטכנולוגיה עשוי לפתור את רוב הבעיות הכרוכות ברשת. אעבור לעצות פרקטיות:

הכנסת מחשבים לכיתות הלימוד הפורמליות.
במסגרת לימודי, כסטודנטית לחינוך החברתי, יצא לי לצפות בשיעור חברה בכיתה ט' באחת האולפנות במרכז הארץ בשלהי השנה הקודמת. אותה אולפנא משתתפת בפרוייקט "כתום"- כיתה, תלמיד ומחשב. לאחר הקדמה קצרה של המחנכת, היא ביקשה מכל תלמידה לשלוף את המחשבים, שהונחו עד אז בתיק- ממש בדומה לשליפת המחברת המסורתית- ולהכנס ל"ילקוט האלקטרוני". ממש כמו בכיתה רגילה, בה מבקשים "לפתוח מחברות נביא בבקשה". לכל תלמידה חיכה בילקוט האלקטרוני שאלון בנושא הרגלי בילוי בחופש הגדול. לאחר זמן מה שהוקדש למילוי השאלון, הופיע ניתוח סטטיסטי בזמן אמת על הרגלי הבילוי של הכיתה עצמה, וסביב התוצאות התפתח דיון סוער, שנגע באופן פרקטי לחייהם של הבנות.
נכון, בזמן שהוקדש למילוי השאלון ראיתי, ממקום מושבי באחורי הכיתה, בנות שנכנסו למיילים ולפייסבוק. אני מניחה, שגם אם הייתי מחלקת את השאלון מודפס היו בנות שיקשקשו בשוליים או ישחקו איקס עיגול מול עצמן.
נכון, זה דורש מהמורים מאמץ רב יותר: עליהם להצליח לעניין את הבנות.
נתינת כלים לשימוש חיובי ביישומי רשת שונים.
את השיחות על "למה צריך להתרחק מהמחשב", יש להמיר, לדעתי, לשיחות על "איך לשלוט בזמני הגלישה", "איך לשמור על עצמי ברשת" וגלישה מבוקרת ביישומי מחשב. אפשר אפילו לפתוח פורום סגור כיתתי או שבטי [ישנם אתרים המאפשרים פתיחת פורומים סגורים הניתנים לכניסה רק באישור מנהל הפורום], היכול לאפשר למורה או למדריך תקשורת עם חניכיו מעבר לשעות הלימודים הרגילות וכן להעמיק את הקשרים בין חברי הקבוצה. ע"מ למנוע בזבוז זמן, יש אתרים בהם ניתן להגביל את שעות השימוש בפורום [לדוגמא, אני עובדת באתר האינטרנט של תנועת אריאל, בו לכל סניף יש צ'אט סניפי המוגבל לחברי אותו סניף בלבד, והשעות בו מוגבלות לשעתיים ביום לבחירת הקומונר].
פיתוח אתרים חיוביים ואפליקציות מקדמות
ישנו מגוון רחב של אתרים חיוביים בהם ניתן לגלוש כמעט ללא חשש. ערוץ 7 וכיפה בתחום האתרים החברתיים, ויקיפדיה ודעת להרחבת אופקים, חברים מקשיבים ואש התורה לחיזוק יהודי, אתר 'חברה טובה' להתנדבות בזמן אמת ועוד רבים.
גם בפייסבוק, אב- הטיפוס של פגעי האינטרנט, ישנם קבוצות חיוביות מאוד: צריכים משהו- לעזרה הדדית, נשמע טוב- לסיפורי זכות על עם ישראל, קבוצות של דברי תורה שבועיים ועוד. גם על המייל הטוב לא מדלג: קבוצות שונות של לימוד יומי בנושאים שונים במייל- 2 הלכות, פרק אחד מוסר, 2 פרקי תהילים ועוד רבים נשלחים לאלפי משתתפים מידי בוקר ומזכים את הרבים.
בסעיף זה אציין גם שאני פתחתי את הפייסבוק בתור מדריכה במשפחתון בשירות הלאומי ע"מ להגיע לחניכות מהעולם שלהם, והכלי התברר כשימושי ומועיל מאוד..

ע"מ ליישם רעיונות אלו, יש להעביר הכשרות מרוכזות למחנכים, שלעיתים נובעת התנגדותם מבורות וחוסר הכרות עם המדיה המודרנית.
אסיים בקריאה למחנכים: אל תשאירו את הצעירים לחקור לבד את האינטרנט!
אמנם, דיברתי רבות על ייתרונותיו- אולם זה רק מפני שאי בטוחה כי את החסרונות אתם מכירים מספיק לבד.
אל תפחדו מהשינויים הללו! אל תמנעו מעימות חזיתי עמם. עזרו לנוער לברר את דרכו הייחודית בדור מופלא זה, אשר חושך ואור משמשים בו בערבוביא.

ממני, מוריה.
גולשת בפורומים שונים מכיתה ח',
סטודנטית לחינוך חברתי ותקשורת,
ועובדת באתר אינטרנט חינוכי.